
יצחק (יצחקי) מדן (מולדבן)
בן גילה של המדינה, ממקימי אלון הגליל, יזם חברתי ו'משמעותי בגיל השלישי'".
Biography
יצחקי מדן נולד ב-8 ביולי 1948, א' בתמוז תש"ח, בנהלל. הוא נולד בדיוק בשנה שבה קמה מדינת ישראל, וסיפור חייו שזור בסיפורה של המדינה.
אביו, אליהו מולדובן, נולד בצ'כוסלובקיה. ב-1939, כשהיה נער בן 16, עלה לארץ באוניית המעפילים "קטינה". בהמשך הצטרף ללח"י, ישב כחמש שנים בבתי הכלא הבריטיים והוגלה לאריתריאה ולקניה. בגלות היה עם יצחק שמיר, לימים ראש ממשלת ישראל.
אמו, רות הורביץ, הייתה בתם הצעירה של יונה וביילה (לבית דיין) הורוביץ. יונה וביילה היו חלוצים מהעלייה השנייה, השתתפו בהקמת חדרה, מרחביה ונחלת יהודה, ובסוף השתקעו בנהלל. כל חמשת ילדיהם הקימו מושבים וקיבוצים ברחבי הארץ:
חופשיה הייתה בין מקימי עין חרוד.
תקווה הייתה בין מקימי נען.
יגאל, לימים שר האוצר, היה בין מקימי כפר ורבורג.
עמוס נשאר בנהלל כבן ממשיך.
רות ואליהו הקימו את בית לחם הגלילית.
ההורים דחו את חתונתם עד שעמוס יחזור מאיטליה. עמוס שירת שם בבריגדה היהודית ונשאר אחרי המלחמה כדי להכשיר ניצולי שואה, ושם גם הכיר את בתיה, ניצולת שואה שהפכה לאשתו. בל"ג בעומר 1947 נערכה בבית משפחת הורביץ חתונה גדולה: איש הלח"י וניצולת השואה נישאו יחד.
ילדות בבית לחם הגלילית
יצחקי גדל בבית לחם הגלילית, יישוב קטן ומבודד שחיו בו כשישים משפחות. הוא למד בבית הספר היסודי האזורי, והילדים שגדלו שם נשארו קשורים זה לזה כל חייהם: עשרה זוגות מבני הכיתה התחתנו ביניהם.
את התיכון התחיל בנהלל, יחד עם רבקה זוהר ושאול מופז, וסיים בעירוני א'. במעבר מהמושב לעיר הרגיש זר, ומצא נחמה בשיר של דן אלמגור על "כלבון" שמגיע מהכפר לעיר. את מילותיו הוא זוכר בעל פה עד היום. לדבריו הוא היה תלמיד בינוני עם הפרעת קשב, אבל כבר אז כתב שירים, והוא ממשיך לכתוב עד היום.
חמש מלחמות
באוגוסט 1966 התגייס לסיירת שקד. זו הייתה אז היחידה הצה"לית שבה שירתו יהודים וערבים זה לצד זה, בפיקודו של עמוס ירקוני ובהמשך של פואד בן אליעזר. יצחקי גאה בזכות ששירת בה.
בשירות הסדיר ובמילואים, כשש שנים במצטבר, לחם:
במלחמת ששת הימים ובמלחמת ההתשה בתעלה, בסיירת שקד.
במלחמת יום הכיפורים ובמלחמת לבנון הראשונה, בסיירת חטיבה 188 שהגנה על רמת הגולן. כמעט כל חבריו ליחידה נפלו.
במלחמת המפרץ, כקצין אב"כ בפיקוד העורף.
אסתר
את אסתר הס מדן, בת היישוב בית לחם הגלילית, הכיר מילדות. כשהיה בצבא היא ניסתה לשדך לו חברה שלה, והוא שאל אותה: "למה חברה? למה לא את?" מאותו רגע לא נפרדו. הם נישאו ב-1970, וב-1 ביולי אותה שנה נולדה בתם הבכורה, אביטל. באותה תקופה למד יצחקי טכנאות תעשייה וניהול, והמשפחה הצעירה עברה לנצרת עילית.
הקמת אלון הגליל
ב-1980 היו יצחקי ואסתר בין יוזמי היישוב אלון הגליל ומקימיו. השם נבחר על שם בית הספר שבו למדו שניהם. המתיישבים הפריחו את הקרקע, ויצחקי שימש שנתיים כגזבר היישוב.
ב-1987 הפסיקה המדינה לתמוך בהתיישבות החקלאית, בזמן אינפלציה של מאות אחוזים. הלוואות רבות היו רשומות על שמו של יצחקי כגזבר, והבנקים חסמו אותו. הוא נדרש לשנים של עבודה קשה כדי לצאת מהחובות. היום אלון הגליל הוא אחד היישובים המבוקשים בארץ.
לאורך השנים עבד במפעל דיקטים, בבית דפוס, בתעשייה הצבאית, בחקלאות ובמלונאות. לדבריו הוא לא מסוגל להתמיד במקום אחד, ותמיד מחפש את האתגר הבא.
נתינה
ב-1999 ניהל יצחקי תחנת מידע באלונים. כשרעידת אדמה קשה פגעה בטורקיה, התחנה יזמה מבצע איסוף תרומות. המבצע נמשך עשרה ימים, הלך וגדל, ובסופו נשלחו כ-400 טונות של ציוד שתרמו תושבים ומתנדבים מכל חלקי האוכלוסייה.
פרק חדש בחיים
ב-2007 מכרו יצחקי ואסתר את המשק, וכחצי שנה לאחר מכן נפטרה אסתר ממחלה אוטואימונית. מותה הפתאומי טלטל אותו, והוא הבין שעליו לחשב מסלול מחדש.
הוא למד אימון אישי, אימון עסקי, אימון לפרישה ואימון לכלכלת המשפחה, ואת עבודת הגמר הקדיש לפרנסה בגיל השלישי. במשך כחמש שנים עבד בעמותת אש"ק בקריית ביאליק, וליווה מאות גמלאים שחיפשו דרך חדשה. מהניסיון הזה גיבש את התפיסה שלו: בני הגיל השלישי לא צריכים עוד מישהו שילמד אותם, אלא יד מושטת שמתאימה לכל אדם. ולכן הוא מדבר על "פרנסה" ולא על "תעסוקה".
משמעותי בגיל השלישי
בגיל שבו רבים פורשים למנוחה, יצחקי פעיל יותר מתמיד:
קהילת יוזמות הגיל השלישי: בכל יום חמישי בשעה 18:00 נפגשים בזום בעלי עסקים ויזמים חברתיים בני הגיל השלישי לנטוורקינג ולשיח. הקהילה נולדה בחיפה לפני הקורונה, והיום היא פועלת בכל הארץ, ויש משתתפים שמצטרפים גם מארצות הברית.
"דרושים בני 50+": קבוצת פייסבוק להצעות עבודה, "עד 120", עם כ-11,000 כניסות בחודש. יצחקי דואג בעצמו לסנן ממנה הצעות של הונאה.
"ראיונות עם רעיונות": הפקה ועריכה של פודקאסטים וסרטוני וידאו, כולל הסדרה "אני משמעותי בגיל השלישי והרביעי". הוא גם מעביר סדנאות והרצאות על הפקת פודקאסטים בעלות נמוכה.
הדרכה טכנולוגית: הוא מלמד בני גיל שלישי להשתמש בתוכנות, באפליקציות ובכלי בינה מלאכותית, ומעביר הרצאות ומפגשי שיח כמה פעמים בשבוע.
יצחקי הוא אב לארבעה וסב לשמונה נכדים.
מה שלמדתי בחיים
"כשאדם נותן ללא תנאי, היקום כבר יחזיר לו בדרכו שלו."
אל תחכו: אל תחכו שמישהו אחר יעשה את העבודה. קומו, עשו והיו פעילים.
למדו כל הזמן: היו אוטודידקטים, התקדמו עם הטכנולוגיה ואל תפחדו ממנה.
צרו: ציירו, כתבו, שחקו, שירו או רקדו.
האמינו בדרך שלכם: גם כשיש מי שמנסה לרפות את ידיכם.
הגילנות מתחילה בנו: "מי ייקח אותי לעבודה בגילי?" היא שאלה שאנחנו שואלים את עצמנו לפני שאחרים שואלים אותה.
Stories
No stories yet.
Be the first to sign.
